מבוא למאקרו כלכלה תקציר שיעור מס' 3 צריכה פרטית והשקעה מבוא: 1 בשיעורים הקרובים ננסה להסביר מהם התהליכים והגורמים שקובעים את גודלו של התוצר. בפרט נתמקד בגורמים המשפיעים על הביקושים לשימושים השונים של המשק. ננסה לראות מה משפיע על הצריכה הפרטית, הצריכה הציבורית וההשקעה שמבצע המשק. שיטת הלימוד תהיה להבין את התנהגות כל אחד מהשימושים באופן נפרד ואז לבסוף לחבר אותם יחד ולראות כיצד נקבעים הביקושים במשק בסך הכול. פונקצית הצריכה המצרפית הצריכה הפרטית מהווה לרוב את הנתח המשמעותי ביותר בסך השימושים של המשק. בישראל, לדוגמא, עמדה בשנת 2010 הצריכה הפרטית על סך של 475 מיליארד שקל מתוך תוצר של כ- 813 מיליארד שקל )ע"פ אומדנים נכונים לתחילת 2011(. מדובר בכמעט 60% מהתוצר. כדי לפשט את מערכת החשבונאות הלאומית, הוגדרו כל הרכישות של משקי הבית, למעט נדל"ן, כצריכה פרטית. פונקצית הצריכה המצרפית מתארת את הכמות המבוקשת ע"י כלל משקי הבית של צריכה פרטית אין כאן התייחסות ספציפית למוצר כזה או אחר אלא לכלל סל המוצרים שכל משק בית מעוניין לרכוש. שימו לב שכאשר אנחנו עוברים לתאר את הביקוש לצריכה פרטית, זוהי הצריכה הפרטית המתוכננת )או המבוקשת(, הצריכה הפרטית בפועל תיקבע בשיווי משקל ותלויה גם בצד ההיצע. רמת הצריכה הפרטית של משק הבית נקבעת כחלק מפתרון בעיית החלטה כפולה העומדת בפניו )להרחבה ר' אורון-מאר-עופר, עמ' 100(: 1. הקצאת המשאבים של משק הבית )החלטה על כמות העבודה, עבודה בבית ופנאי( 2. הקצאת ההכנסה הכספית של משק הבית בין צריכה נוכחית לחיסכון בכיתה נדון בשתי ההחלטות. במסגרת המודל נניח שבטווח הקצר ההכנסה של משק הבית היא משתנה אקסוגני. קרי, ההכנסה של משק הבית היא גודל נתון מבחינתו. ולפיכך בטווח הקצר משק הבית מכריע בין צריכה נוכחית לצריכה עתידית או בין צריכה לחיסכון. ההחלטה מושפעת מהגורמים הבאים: מיועד לתלמידי הקבוצה בלבד. נא לא להפיץ ללא אישור המרצה, ד"ר מושיק לביא, מראש. 1 1
א. גובה ההכנסה של משק הבית בהווה ב. ההכנסות הצפויות למשק הבית בעתיד ג. שער הריבית שבו ניתן ללוות או להלוות כסף ד. הרכוש העומד לרשות משק הבית ה. מערכת ההעדפות והטעמים של משק הבית למערכת המתארת את הקשר בין כל המשתנים שפרטנו לבין רמת הצריכה המתוכננת נקרא פונקצית הצריכה. ההכנסה הפנויה והצריכה הפרטית נניח לשם פשטות שהחיסכון העסקי שווה לאפס )כל רווחי הפירמות מחולקים(, להציג את ההכנסה הפנויה כפונקציה של רמת התוצר וגובה המסים נטו: ראינו שניתן Y d = Y T משקי הבית משתמשים בהכנסה הפנויה לצריכה פרטית ולחיסכון: Yd = C + Sp Sp החיסכון של המגזר הפרטי. שימו לב! החיסכון הפרטי יכול להיות גם שלילי. זאת, אם בתקופה מסוימת אנחנו מוציאים )צורכים( יותר מההכנסה הפנויה שלנו. במקרה כזה אנחנו מקטינים את סכום החיסכון שאגרנו בעבר. כך שהחיסכון הפרטי מהווה אמצעי של החלקת התצרוכת של האדם הפרטי. כעת נראה כיצד קשורה ההכנסה הפנויה לצריכה הפרטית. ההנחה הבסיסית במודל שלנו תהיה כי הצריכה הפרטית היא פונקציה של ההכנסה הפנויה << ככל שההכנסה הפנויה של כלל המשק גדולה יותר סביר שהביקוש לצריכה יהיה גבוה יותר. מצד שני: לא סביר שכל העלייה בהכנסה הפנויה תנוצל מיידית להגדלת הצריכה. קיימת "נטייה לצרוך". המשמעות: חלק מתוספת ההכנסה הפנויה תיועד למטרות צריכה וחלק לחיסכון. כאמור, אנחנו מניחים שגם בשנה קשה, בה אין לנו כלל הכנסה פנויה, אנחנו נרצה לצרוך, על-חשבון החיסכון או נכסים אחרים שברשותנו. לכן בדרך-כלל הצריכה מקיימת רמת סף תחתונה מסוימת. 2
נדגים בטבלה: הכנסה פנויה - צריכה פרטית C נטייה שולית נטייה ממוצעת לצרוך - MPC לצרוך APC Y d 200 0 2.6=260/100 0.6 =60/100 260 100 1.6=320/200 0.6 =60/100 320 200 1.1=440/400 0.6 =120/200 440 400 0.83=500/600 0.3 = 60/200 500 600 מהן העמודות השלישית והרביעית? הנטייה השולית לצרוך Consume( :)Marginal Propensity to כמה מכל שקל הכנסה פנויה נוסף שנקבל נוציא למטרות צריכה. כיצד מחשבים: השינוי בצריכה הפרטית לחלק לשינוי בהכנסה הפנויה בקטע האחרון. הנטייה הממוצעת לצרוך Consume( :)Average Propensity to כמה אנחנו מוציאים לצריכה מכלל ההכנסה הפנויה שלנו. כיצד מחשבים: סך כל הצריכה הפרטית לחלק בהכנסה הפנויה. מאפיינים של פונקצית הצריכה הפרטית: ככל שההכנסה הפנויה גדלה << עולה גם הצריכה הפרטית הנטייה השולית לצורך קטנה מ- 1 << על כל שקל הכנסה נוסף שנקבל נשתמש בפחות מ- 1 שקל לצריכה. הנטייה השולית לצרוך יורדת עם העלייה בהכנסה: ככל שההכנסה הפנויה שלנו גבוהה יותר אנחנו נייעד לצריכה פחות מכל שקל נוסף שנרוויח. הנטייה הממוצעת לצרוך יורדת עם עליית ההכנסה הפנויה )הסיבה: רמה חיובית של צריכה פרטית בשלב הבסיס + ירידה של הנטייה השולית לצרוך עם עליית ההכנסה הפנויה(. 3
הצגה גרפית של עקומת הצריכה הפרטית: ניתן כמובן להציג באופן גרפי את הקשר בין הצריכה הפרטית לבין ההכנסה הפנויה. לעקומה זאת קוראים עקומת הצריכה הפרטית. בעקומה זאת ציר ה- X יסמל את ההכנסה הפנויה ובציר ה- Y תופיע הצריכה הפרטית. לפניכם דוגמא: )שימו לב: הנתונים זהים לנתוני הטבלה בעמוד הקודם( נלמד את העקומה: 1. השיפוע של מיתר שעובר מהראשית לנקודה על הגרף מייצג את היחס בין הצריכה להכנסה הפנויה הנטייה הממוצעת לצרוך. ככל שהשיפוע מתון יותר, 2 היחס נמוך יותר. 2. השיפוע של הגרף עצמו בכל מקטע מייצג את הנטייה השולית לצרוך. בכיתה נצייר את השיפוע של הקטע בין הכנסה פנויה של 400 ל- 600 ונראה את השינוי בשיפוע. הביטוי המתמטי לפונקצית הצריכה הפרטית בדוגמא שלנו )עד הכנסה של 044(: C= C 0 + b* Y d > in our data: > C= 200 + 0.6 * Y d Co מייצג את גודל הצריכה הבסיסי שאינו תלוי בהכנסה הפנויה. b מייצג את מקדם ההכנסה הפנויה לצרוך, וכמובן את שיפוע העקומה. קרי, b הוא ערך הנטייה השולית לצרוך. כזכור, ערך זה קטן מ- 1. מה הגורמים האפשריים היכולים להזיז את העקומה ממקום למקום? )שינוי טעמים, שינוי בגודל הרכוש, שינוי בריבית( מה הגורמים היכולים להזיז את המיקום שלנו על-פני העקומה? )עלייה בהכנסה( 4 2 תוספת גיאומטרית: טנגנס הזווית הכלואה בין המיתר שתיארנו לציר ה- X המתוכננת לחלק להכנסה הפנויה( שווה נטייה הממוצעת לצרוך )הצריכה
הנטייה השולית לחסוך )MPS( הנטייה השולית לחסוך )כמה נחסוך מתוך השקל האחרון שנקבל( שווה בדיוק ל- 1 פחות הנטייה השולית לצרוך. MPS = 1 MPC במונחי הדוגמא שהראנו קודם: הכנסה צריכה חיסכון פרטי נטייה שולית לצרוך נטייה שולית לחסוך MPS MPC Sp פנויה פרטית ההפרש בין ההכנסה הפנויה לצריכה הגידול בצריכה מתוספת שקל להכנסה הפנויה הגידול בחסכון מתוספת שקל להכנסה הפנויה C Yd -- -- -200 200 0 0.4 0.6-160 260 100 0.4 0.6-120 320 200 0.4 0.6-40 440 400 0.7 0.3 30 470 500 0.7 0.3 100 500 600 ניתן כמובן לחשב גם את הנטייה הממוצעת לחסוך :)APS( סך החיסכון לחלק לסך ההכנסה הפנויה. ברור כי: 1= APC+APS מודל ההכנסה הפרמננטית: האדם הסביר אינו יכול לצרוך בדיוק בהתאם להכנסות שלו כי יש תנודתיות גבוהה מדי בהכנסות של כל פרט. ובנוסף, יש אי-וודאות לגבי חלק מהפרמטרים של ההכנסה בעתיד )מחלה, מוות, פיטורים וכו'(. כיצד נקבע את רמת הצריכה שלנו? לפי מודל ההכנסה הפרמננטית אנחנו מעריכים בכל נקודת זמן מה צפויה להיות ההכנסה שלנו לאורך כל המשך חיינו, אחר-כך אנחנו מתייחסים להעדפת הזמן שלנו )ככל שיותר גבוהה נעדיף לצרוך יותר עכשיו על חשבון העתיד( ועל הריבית במשק )ככל שהריבית יותר גבוהה נוכל לצרוך 5
יותר בעתיד על כל ויתור על צריכה נוכחית( ומנסים לחלק את התצרוכת שלנו על-פני החיים באופן אחיד פחות או יותר שאינו מושפע מרמת ההכנסה הנוכחית שלנו יתר על המידה. בקורס זה לא נפתח את המודל מבחינת המשוואות אלא נציג מספר דוגמאות באינטואיציה: סטודנט שלווה כסף כדי לממן את חייו וטיוליו לחול במהלך השנים בהן הוא לומד. אנשים מבוגרים שמבזבזים את כספי החסכונות שאגרו כל החיים. היכולת שלנו לצרוך גם בתקופות מחלה או אבטלה )גם ללא קצבאות המדינה( בעיות: אנחנו רואים שאנשים לא מתנהגים במציאות לפי המודל כשאנחנו מרוויחים יותר כסף בזמן מסוים זה גורם לנו להגדיל את הצריכה יותר משהיינו מצפים, מצד שני בתקופות של הכנסה נמוכה, אנשים מקטינים את הצריכה יתר על המידה. הסיבות: הטיות פסיכולוגיות שונות וגם אי-וודאות גדולה לגבי העתיד ושנאת סיכון מצד הפרטים. השפעות הריבית על הצריכה המתוכננת ועל החיסכון האישי המתוכנן: אם נניח שבמשק קיים שוק הון משוכלל בו ניתן להלוות )לתת כסף עכשיו ולקבל אותו בעתיד( וללוות )לקבל כסף עכשיו ולהחזיר בעתיד( כסף ללא הגבלה, אזי הפרט יכול לתכנן את מסלול הצריכה הצפוי לו לאורך החיים שלו בהתאם להכנסה הפנויה הצפויה. התשלום אותו מקבל / משלם הפרט עבור העברת הכנסה מתקופה לתקופה )באמצעות חיסכון( הוא הריבית. שער הריבית מהווה את המחיר להקדמת הצריכה או פיצוי עבור דחיית הצריכה. דוגמא: הכנסתי הפנויה היא 1000 שקל בכל תקופה. הריבית במשק היא % 10 ואין אינפלציה. אם אני רוצה לצרוך עכשיו ב- 1100 שקל. אז אני צריך ללוות כסף )100 ש'( המחיר לכך יהיה שבתקופה הבאה אני יוכל לצרוך רק ב- 890 שקל. = 890 1000 שקל שארוויח פחות 100 שקל שאצטרך להחזיר + 10 שקלים ריבית שאשלם. בסיכום שתי התקופות צרכתי בסך הכול ב- 1990 ש' )1100+ 890( וניתן לראות כי שילמתי מחיר של 10 ש' בצריכה עבור הבחירה להקדים חלק מהצריכה שלי. ניתן כמובן להגיע לתוצאה הפוכה כשמחליטים לדחות חלק מהצריכה )צורכים יותר(. קל לראות כי שער הריבית צפוי להשפיע על החלטות הצריכה והחיסכון שלי. מבלי להיכנס לניתוח מורכב של מימון, נציג כמה מסקנות ברורות: 6
כאשר שער הריבית עולה מחיר הקדמת הצריכה עולה ולכן נרצה להקדים פחות מהצריכה שלנו. מנגד, הרווח מאיחור בצריכה עולה וסביר כי נרצה לאחר את הצריכה )כמובן שהכול תלוי בנקודת המוצא של כל צרכן(. לכן, מכיוון שהחיסכון הפרטי הוא שמשקף את האיחור בצריכה )חיסכון שלילי: הקדמת הצריכה(. נצפה שיתקיים קשר חיובי בין החיסכון לבין הריבית: ככל שהריבית עולה החיסון יעלה. )וכשהחיסכון בסימן מינוס המשמעות היא שנרצה ללוות פחות כסף(. במבט על הצריכה: ככל שהריבית עולה נצפה כי נקטין את הצריכה בהווה )בגלל הגדלת החיסכון(. לסיכום ניתן לרשום את הייצוג המתמטי הבא: C= C 0 e*r + b*yd C 0 כאשר הוא גובה בסיס של הצריכה )צריכת מינימום(, e הוא המקדם שמשקף את ההשפעה השלילית של הריבית )r( על הצריכה ו- b הוא המקדם של השפעת ההכנסה הפנויה על הצריכה. בכיתה נציג את המשמעות הגרפית של המשוואה: תוספות בכיתה: כיצד נראה השפעה של ירידה בשער הריבית? + לצייר גרף של חיסכון פרטי כפונקציה של הכנסה פנויה )גרף עולה מימין לשמאל מתחיל מתחת לראשית הצירים, והשפעה של עליית ריבית חיובית(. מהירות ההתאמה של הצריכה הפרטית לשינויים בהכנסה הפנויה: גורם נוסף שעשוי להשפיע על הצריכה הפרטית הוא מהירות ההתאמה של הצריכה הפרטית לשינויים בהכנסה הפנויה. לאנשים בדרך-כלל לוקח זמן להפנים שינויים ברמת ההכנסה הפנויה שלהם וסביר להניח כי יעבור זמן מסוים עד שיתאימו את הרגלי הצריכה שלהם להכנסה הפנויה החדשה. הדבר מתרחש גם בעלייה בהכנסה הפנויה )לדוגמא עליית שכר, הפחתת מסים( וגם בירידה בהכנסה הפנויה )הגדלת מסים(. בדרך כלל נצפה בהפנמה ושינוי התנהגות לאורך כמה תקופות עד הגעה לנקודה המתאימה בנקודת הצריכה החדשה. )להראות בגרף(. 7
השפעת עושר )רכוש( על צריכה: גורם נוסף לקשר בין הכנסה פנויה לצריכה: רכוש. ככל שלמשק בית יש יותר נכסים, הוא צפוי לצרוך יותר בכל רמה של הכנסה פנויה. שימו לב, מדובר בהשפעה מעבר לזו שנובעת מהרנטות על בעלות ההון כי זו כבר נכנסת להכנסה הפנויה > דרך תשלום רנטות במשק. הצריכה הפרטית וחלוקת ההכנסה במשק: עד עכשיו לא ייחסנו משמעות לחלוקת הכספים בין משקי הבית השונים. אולם, כשבאים לנתח את הצריכה יש לכך השפעה. העברה של 1000 שקל הכנסה מאדם עשיר לאדם עני לא משנה את ההכנסה הפנויה במשק אולם צפויה להשפיע על השימוש בה )לצריכה לעומת חיסכון(. הנחנו שהנטייה השולית לצרוך יורדת ככל שההכנסה הפנויה עולה. לפיכך אדם עשיר שמרוויח 100 אלף שקל בחודש מוציא פחות מכל שקל נוסף של הכנסה לצריכה לעומת אדם עני שמרוויח רק 3000 שקל. לפיכך אם נעביר 1000 שקל מהעשיר לעני << נגדיל את הצריכה במשק ונקטין את החיסכון הפרטי. בפועל, שינויים גדולים בחלוקת ההכנסות לא מתרחשים במשק משנה לשנה ועל כן ההשפעה של רכיב זה על שינויים בצריכה הפרטית המצרפית זניחים. הגמישות של הצריכה הפרטית ביחס להכנסה: כזכור, גמישות הביקוש לצריכה פרטית ביחס להכנסה שווה לשינוי באחוזים בצריכה הפרטית לחלק לשינוי באחוזים בהכנסה. ניתן להציג ערך זה תוך שימוש בנטייה השולית לצרוך )השינוי בצריכה לחלק לשינוי בהכנסה( והנטייה הממוצעת לצרוך )סה"כ הצריכה לחלק לסה"כ ההכנסה(: ומכאן: גמישות הביקוש לצריכה ביחס להכנסה= MPC/APC בהנחה שקיימת רמת צריכה מינימאלית בהכנסה של אפס, אזי תמיד הנטייה השולית לצרוך קטנה מהנטייה הממוצעת לצרוך ומכאן שגמישות הביקוש לצריכה פרטית ביחס להכנסה חיובית אך קטנה מ- 1. 8
השקעה הביקוש להשקעה מורכב מהביקוש של המגזר העסקי ומהביקוש של המגזר הציבורי. בדומה לצריכה הציבורית )ראו בהמשך(, המגזר הציבורי קובע את ההשקעה לפי החלטות פוליטיות וממשלתיות ולא לפי רכיבים אחרים במודל הכלכלי ולפיכך נניח שהערך של השקעה הממשלתית הוא אקסוגני. לפיכך, ננתח את השפעות הרכיבים השונים במודל על ההשקעה של הפירמות. הגורמים המשפיעים על ההשקעה: היחס שבין המכירות לבין כושר הייצור של הפירמות )כאשר הפירמות מוכרות מוצרים ברמה הקרובה לכושר הייצור המרבי שלהן )ומנצלות את ההון הקיים שלהן בצורה מקסימאלית(, כדאי להם להגדיל ההשקעה בהון כדי להצליח לייצר יותר ולמכור יותר בעתיד( ציפיות לגבי המכירות בעתיד כמובן שככל שהפירמות אופטימיות יותר בנוגע לצמיחת הביקושים במשק בעתיד )או ביקושים בעולם, במקרה של יצואנים(, הן ירצו להגדיל כבר עכשיו את יכולת הייצור שלהן ולהשקיע יותר. לפי איזה משתנים מחליטים האם צפויה הגדלה של הביקושים בעתיד? קיימים הרבה משתנים וטכניקות חיזוי. אחד מהם הוא שיעור הגידול הנוכחי בתוצר. ההערכה היא כי גידול בתוצר )ולכן בביקושים( מהווה אינדיקציה טובה לרצון של הפירמות להגדיל השקעה. שער הריבית: שער הריבית מייצג עבור הפירמות את ההוצאה האלטרנטיבית לכל תוכנית השקעה. פירמה הרוצה להשקיע צריכה ללוות כסף כדי לבצע את ההשקעה, לכן היא צריכה לבדוק את כדאיות ההשקעה מול העלות שלה: תשלום הריבית. )גם אם הפירמה משקיעה כסף שיש לה כבר, מדובר על אובדן ריבית שיכלה לקבל את הכספים הללו ולכן השיקול הוא זהה(. המסקנה: ככל ששער הריבית עולה, עולה ההוצאה האלטרנטיבית של תכנית ההשקעה ועל כן נרצה פחות לבצע אותה. לעומת זאת, כאשר הריבית יורדת גדלה כדאיות ההשקעה. 9
ערך נוכחי והיוון: כדי להכריע האם תוכנית השקעה כדאית או לא עלינו לחשב את ערכה הנוכחי )זהו ערך התקבולים הצפויים תוך היוון בשער הריבית הנוכחי(. לדוגמא: אם שער הריבית הוא 10% לשנה ואנו צופים הכנסה של 100 שקלים בכל שנה. הערך הנוכחי של תשלום 100 שקלים בעוד שנה הוא (1.1)/100 הערך הנוכחי של תשלום 100 שקלים בעוד שנתיים הוא: ) 2^1.1)/100 וכך הלאה. כדי להחליט על כדאיות ההשקעה משווים את ההוצאה הנוכחית להשקעה עם סכום התקבולים העתידיים לפי הערך הנוכחי שלהם. במהלך השיעורים הבאים נראה כי היחסים שבין שער הריבית להשקעה הם המפתח להבנת השפעתה של המדיניות הכלכלית של בנק ישראל על הביקוש להשקעה ובאמצעותו על הביקוש המצרפי. לסיכום ראינו שיש 3 גורמים המשפיעים על ההשקעה של הפירמות: שיעור המכירות ביחס ליכולת ייצור: הוא משתנה ספציפי לכל פירמה וענף ויוצר תנודתיות ברצון להשקיע בין חברות וענפים בתקופות שונות. תחזיות לעתיד: יוצר קשר חיובי בין גודל התוצר לבין הרצון להשקיע. יצוין כי יש מחלוקת גדולה בכלכלה על הקשר הזה. כלכלנים רבים מניחים כי אין קשר בין התוצר להשקעה וכי הפירמות מתייחסות לפרמטרים אחרים שאינם קשורים בגובה התוצר. מדי פעם במהלך הקורס ננתח סיטואציות לפי כל אחת משתי ההנחות הללו. הריבית: קשר שלילי בין גודל השקעה לגובה ריבית..1.2.3 10
פונקצית ההשקעה המתוכננת: הצגה גראפית I I I ) 0 I (r השקעה I (r 1 > r 0 ) ניתן לראות כי ההשקעה המתוכננת גדלה ככל שהתוצר באותה שנה גדל. Y 0 Y כמו כן, עלייה בריבית גורמת לירידה בהשקעה גם ללא שינוי בתוצר. תוצר הביטוי המתמטי של פונקציית ההשקעה המתוכננת: I = I 0 gr + dy כאשר g הוא מקדם ההשפעה של הריבית על ההשקעה. הצריכה הציבורית הממשלה קובעת כמה היא רוצה להעניק שירותים ומוצרים לפי סדר העדיפויות שלה, אנחנו נניח שהגודל של הצריכה הציבורית אינו בהכרח תלוי במשתנים כלכליים מתוך המודל אלא במצב החברתי-פוליטי במדינה. כמו כן, נניח שהממשלה אינה מגיבים לביקושים למוצרים ציבוריים )שקשה מאוד לקבוע אותם( אלא מחליטה על דעת עצמה כמה לספק מכל מוצר. לכן, על-פי רוב אנחנו נרשום את משתנה הצריכה הממשלתית כמשתנה קבוע ונתון אקסוגנית )מחוץ למודל לא מושפע משאר המשתנים( ונרשום: G=G 0 כאשר G O יינתן לנו בנתוני השאלה )או בפועל מעיון בספרי תקציב הממשלה(. 11
הביקוש המצרפי סיכום: בשלב זה סיימנו לעבור על 3 הרכיבים של הביקוש במשק: צריכה פרטית, השקעה וצריכה ציבורית. הצירוף של שלושתם קובע את הביקוש המצרפי במשק )וכזכור לנו שווה לתוצר הנקי במשק(. כעת נוכל לעבור לנתח את התהליך הדינאמי שנוצר במשק כתוצאה מהביקושים הללו: התוצר במשק ייקבע דרך תהליך יצירת שיווי משקל בשוק המוצרים. 12